<h1>סמ"ג עשין סימן פ"ט</h1>
<h2>דף יד.</h2>
בפרק המפקיד (ב"מ מ"ב א') פסק רבא הילכתא תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב. וכן שומר שמסר לשומר חייב אפילו באונסים שהרי אומר לו המפקיד אין זה שהפקדת אצלו נאמן אלי בשבועה כמוך ואני אומר שאכל או שפשע (שם ל"ו ב' ורש"י). אמנם אם יש עדים ששמרה השומר השני כדרך השומרין ונאנס פטור השומר הראשון (ע"פ רמב"ם שכירות פ"א ה"ד). וכן אם דרך [ה]בעלים להפקיד תמיד אצל השומר השני אם כן נודע שהוא נאמן למפקיד ופטור השומר הראשון (עי' רמב"ם שם וכס"מ) והוא שלא ימעט שמירתו כיצד ימעט שמירתו כגון שהיה מופקד אצלו בשכר והופקד ביד השני בחנם הואיל ומיעט שמירתו פושע הוא ומשלם אפילו בבעלים שהרי הוציא השומר את הדבר מידו ליד השומר השני (ע"פ רמב"ם שם), ואם הביא השומר השני ראיה שיפטר בה שומר ראשון כדין שמירתו הרי זה פטור, כיצד שומר שכר שנתן הבהמה השמורה אצלו לשומר חנם אם הביא השומר השני עדים שמתה הבהמה כדרכה הרי השומר הראשון פטור וכן כל כיוצא בזה (רמב"ם שם ה"ה). שומר שמסר לשומר והוסיף בשמירתו ההנאה לבעלים כיצד השוכר פרה מחברו והשאילה לאחר ומתה כדרכה בבית השואל הואיל והשואל חייב בכל יחזרו דמי [ה]פרה לבעלים שהלכה כרבי יוסי שאומר (שם ל"ה ב') שאין זה השוכר עושה סחורה בפרתו של זה וכן כל כיוצא בזה, מסקינן בפ"ק דגיטין (י"ד א') היה בידו פקדון ושלחו ביד אחר לבעלים הואיל והשומר הראשון חייב באחריותו עד שיגיע ליד הבעלים אם בא לחזור ולהחזיר הפקדון מיד השומר השני מחזיר ומה שאומר בברייתא אינו חוזר העמדנוה שם כשהוחזק השומר הראשון כפרן לפיכך אינו יכול להחזיר הפקדון מיד השומר השני אע"פ שעדיין הפקדון באחריותו של ראשון (ע"פ רמב"ם שם ה"ו).
